פיתוח אשכולות חקלאות ימית (תאוריית האשכול התעשייתי)
תאוריית האשכול התעשייתי, שפותחה במקור כדי להסביר מדוע חברות קשורות ותעשיות תומכות, ספקים, נותני שירותים מיוחדים ומוסדות מחקר, נוטים להתרכז גיאוגרפית במקום להתפזר באופן אחיד על פני מיקומים זמינים, חלה ישירות על הגיאוגרפיה הנצפית של תעשיית החקלאות הימית. באזורי ייצור מרכזיים, מתפתחות לא רק חוות אלא גם מערכת אקולוגית צפופה סביבתית של מפעלי מזון, מדגרות, ספקי ציוד, שירותים וטרינריים וייעוץ מיוחדים, ומוסדות מחקר. כל אחד מהם נהנה מהקרבה לאחרים ומחזק באופן קולקטיבי את המיקום התחרותי הכולל של האזור, בדרכים שחווה בודדת מבודדת הפועלת ללא תשתית אשכול סביבתית זו לא יכלה לשכפל באופן עצמאי, ללא קשר לאיכות התפעולית של אותה חווה בודדת. יתרונות האשכול כוללים גישה קלה יותר למאגר כוח אדם מקומי מומחה שכבר הוכשר ומנוסה בדרישות המיומנות הספציפיות של המגזר, הפצת ידע בלתי פורמלית מהירה יותר בין חברות ומוסדות מחקר קרובים גיאוגרפית באמצעות סוג חילופי הידע בין חקלאים ומוסדות הנדונים במקום אחר במילון מונחים זה, ותשתית תעשייה תומכת יעילה יותר – מפעלי מזון מיוחדים, ספקי ציוד, ספקי לוגיסטיקה – שקנה מידה וריכוז תעשייתי מקומי מספקים יכולים לתמוך בהם ביעילות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר ממה שכל פעולה מבודדת יחידה יכלה להצדיק כלכלית בנייה עצמאית המשרתת רק את צרכיה האישיים. מדיניות פיתוח אשכולות מכוונת, שבה ממשלות או איגודי תעשייה משקיעים באופן ספציפי בתמיכה בתשתיות, בהקמת מוסדות מחקר ובקידום מתואם במיוחד כדי להאיץ או להעמיק את פיתוח אשכול חקלאות ימית באזור ממוקד, מייצגת יישום פעיל של תאוריית אשכול זו כאסטרטגיה לפיתוח כלכלי, המתחברת ישירות לתוכן תוכנית הפיתוח הלאומית לחקלאות ימית ומוסדות המחקר הנדונים במקום אחר במילון מונחים זה ככלי מדיניות ספציפיים ומנגנונים מוסדיים המוצבים לעיתים קרובות בשירות יעד אסטרטגי רחב יותר זה של פיתוח אשכולות. פיתוח אשכולות נושא גם סיכונים מתועדים לצד יתרונותיו, שכן ריכוז גיאוגרפי היוצר יתרונות אשכול מרכז גם סיכונים מסוימים: חשיפה משותפת למחלות וביטחון ביולוגי הנדונים במקום אחר בתוכן ניהול מבוסס אזור במילון מונחים זה, פגיעות משותפת לאירוע אקלים אזורי יחיד או אירוע מזג אוויר קיצוני, וחשיפה משותפת להלם שוק אזורי יחיד או מדיניות סחר, כלומר אסטרטגיית פיתוח אשכולות נהנית מטיפול מכוון בממד סיכון ריכוז זה באופן מפורש, במקום לרדוף אחר יתרונות היעילות ושיתוף הידע של ריכוז גיאוגרפי ללא תשומת לב מקבילה לפגיעות הסיכון המשותף שאותו ריכוז גיאוגרפי יוצר בו זמנית.