מערכות האכלה אוטומטיות ומצלמות האכלה

מערכות האכלה אוטומטיות מחלקות מזון לפי טיימרים, עקומות מבוססות ביומסה, או משוב מחיישנים, ומחליפות האכלה ידנית בארוחות קטנות, מדויקות ותכופות הפרוסות לאורך היום. מצלמות האכלה תת-מימיות צופות בזרם הכופתיות ובתגובת הדגים, ומאפשרות למפעילים או לתוכנה לשפוט האם המזון נאכל על פני המים, באמצע העמודה, או שוקע לקרקעית ללא אכילה. ההיבט הכלכלי משכנע מכיוון שמזון מהווה 50-70% מעלות הייצור: ביטול האכלת יתר מקטין ישירות את FCR ב-0.1-0.3 נקודות, בעוד שהאכלת חסר יקרה באותה מידה באובדן גדילה, ולכן התאמת תיאבון מאומתת במצלמה היא לולאת המשוב המרכזית. מערכות מודרניות מווסתות את קצב ההאכלה בזמן אמת בהתבסס על זיהוי כופתיות, התפלגות גודל הדגים ממצלמות סטריאו, וחמצן מומס (מערכות רבות מפסיקות או עוצרות האכלה כאשר DO יורד מתחת לכ-5-6 מ"ג/ל' מכיוון שתיאבון הדגים קורס לפני שהחמצן הופך קטלני). אמינות חשובה לא פחות מאינטליגנציה: מיכלי האחסון חייבים להישאר יבשים, דפוסי הפיזור אחידים בכל הכלוב, וכוח גיבוי קיים, שכן מזין הפועל ללא השגחה דרך חסימה או קריסת DO מבזבז מזון ומדרדר את איכות המים בו זמנית. יומני האכלה גם מזינים מודלים של ביומסה, וסוגרים את הלולאה בין צריכה, גדילה ותכנון קציר.