אסטרטגיית אכלוס 'הכל פנימה-הכל החוצה'
אסטרטגיית אכלוס 'הכל פנימה-הכל החוצה' ממלאת מיכל, בריכה או אתר נתון בקבוצת גיל אחת המאכלסת בו-זמנית, וקוצרת את כל הקבוצה יחד לפני שהמערכת מנוקה, מחטאת ומאכלסת מחדש. זאת בניגוד לאכלוס רציף או מדורג, שבו בעלי חיים בגילאים שונים חולקים מערכת או שמלאי חדש מתווסף בזמן שמלאי ישן יותר נשאר. היתרון הביו-בטיחותי הוא מבני ולא פרוצדורלי: לפתוגן שהוחדר למערכת 'הכל פנימה-הכל החוצה' יש אוכלוסייה סופית להדביק ואיפוס קשה – ניקוז וחיטוי מלאים – בסוף כל מחזור, בעוד שאכלוס רציף מעניק לפתוגן שהוחדר מאגר קבוע של בעלי חיים צעירים רגישים כדי לשמר את עצמו באופן שלעולם אינו מתנקה לחלוטין גם עם נוהלי היגיינה טובים בתוך המחזור. הפשרה היא תפעולית וכלכלית: 'הכל פנימה-הכל החוצה' דורש מספיק קיבולת מיכל או בריכה כדי לסנכרן קבוצות ולקבל זמן השבתה בין מחזורים לניקוי וחיטוי, בעוד שאכלוס רציף ממקסם את ניצול המתקן ומחליק את תזרים המזומנים על ידי מתן אפשרות לקציר מדורג ורציף במקום אירועי קציר מרוכזים. מדגרות ומתקני רבייה גרעיניים בעלי סטטוס בריאותי גבוה משתמשים כמעט באופן אוניברסלי ב'הכל פנימה-הכל החוצה' במיוחד מכיוון שהיתרון הביו-בטיחותי עולה על עלות הניצול בשלב זה, בעוד שפעולות גידול רבות ובקנה מידה ביתי מקבלות את הסיכון הגבוה יותר למאגר מחלות של אכלוס רציף עבור הגמישות התפעולית שהוא מספק.
