אינטראקציות של מדוזות ואצות בכלובים

אינטראקציות של מדוזות ואצות בכלובים מתארות מפגשים המוניים אפיזודיים בין דגים מבויתים לזואופלנקטון ג'לטיני או אצות מזיקות, אירועים שיכולים להרוג דגים תוך שעות למרות שהאורגניזמים אינם טורפים. מדוזות קטנות, חשופיות כמו Anemonia ונדידת מדוזות הנמשכות לאורות הכלוב עוברות דרך רשתות, נתקעות על הזימים, ומעוררות ייצור יתר של ריר, שחיקת זימים וקריסה אוסמוטית; פריחות מסיביות הרגו מאות אלפי סלמונים באירועים בודדים כאשר דגים לא יכלו להימלט מהנחיל בכלוב המוגבל. מיקרואצות מזיקות פועלות באופן שונה: דגלים רעילים לדגים (ichthyotoxic flagellates) כמו Karenia, Prymnesium ו-Chattonella פוגעים באפיתל הזימים בצפיפות תאים של עשרות אלפים בלבד לליטר, וגורמים למצוקה נשימתית פתאומית במהלך האכלה רגילה. הניהול מסתמך על חיזוי והרחקה פיזית: התראות פריחה ומדוזות מניטור אזורי, טבילה זמנית של כלובים לעומקים מתחת לצבירת פני השטח, חצאיות רשת, והפסקה מהירה של האכלה וצפיפות כאשר דגים מראים סימני מצוקה על פני המים. מושגים קשורים כוללים מחלת זימים, חמצן מומס, מערכות כלובים תת-מימיות ופחמן דו-חמצני מומס, שכולם מחמירים את הלחץ הנשימתי במהלך אירועי פריחה.