ייבוש אצות לאחר קציר

ייבוש אצות לאחר קציר הוא שלב הסרת הלחות המהירה המייצב אצות גולמיות לחומר יבש הניתן לאחסון ולסחר, וקובע במידה רבה את דרגתו ומחירו. קפפיקוס או גרסילריה טריים מכילים 85-90% מים, וייבוש בשמש על מתקנים או מחצלות ללחות של 30-40% לסחר במוצר מיובש למחצה או 8-12% לחומר גלם הידרוקולואידי מיובש לחלוטין, חייב להסתיים תוך 1-3 ימים כדי למנוע פירוק חיידקי, התכהות ואובדן איכות הקרגינן. הפסקות עקב גשם או לחות גורמות לעובש ולהנחות משמעותיות, ולכן פלטפורמות ייבוש מוגבהות, מייבשי חממה ומייבשי אוויר חם מכניים בטמפרטורה של 40-60°C משמשים בשרשרות אספקה בעלות ערך גבוה יותר, כאשר עיצוב זרימת האוויר חשוב יותר מטמפרטורת שיא למניעת התקשות חיצונית (case-hardening). מחווני איכות מרכזיים במכירה הם לחות מתחת ל-35% בערך עבור אצות מיובשות גולמיות, היעדר זיהום חול ומלח, שמירת צבע (הימנעות משינוי צבע חום של מוצר שהתחמם יתר על המידה או יובש לאט), וחומר זר מתחת ל-1%. ביומסה מיובשת עשויה אז להיטחן לצורך מיצוי או להיארז לשימוש במזון. מכיוון שייבוש הוא תהליך עתיר אנרגיה ושטח בקנה מידה גדול, חלק מהיצרנים מוכרים טרי למעבדים מקומיים או מאמצים מייבשי מנהרה סולאריים, המפחיתים הפסדי קלקול מלמעלה מ-20% לפחות מ-5% בפעילות של חקלאים קטנים באזורים טרופיים.