מצע גידול

מצע גידול הוא כל משטח או מבנה שהוכנסו למערכת ייצור, שאליהם בעלי חיים נצמדים, מוצאים בהם מחסה, או רועים עליהם – קונכיות קלץ' להתיישבות זרעי צדפות, קטעי צינורות PVC, אריחי בטון, או מחסות רשת לסרטני נהרות וסרטנים, חבלים וקווי תלייה בגידול מולים בשיטת חבלים ארוכים, מצעי פריפיטון בבריכות מים מתוקים, או שוניות מלאכותיות בגידול ימי – המסופקים כדי לספק צרכים התנהגותיים שהיחידה הייצורית החשופה אינה עונה עליהם. אספקתו היא החלטה תפקודית, לא אסתטית: סרטנים המחפשים מחסה, כאשר ניתנים להם מצעים לא מספקים, מראים עלייה חדה בקניבליזם במהלך ההתנשלות; היררכיות דומיננטיות מדכאות האכלה בבעלי חיים כפופים; וגישה אחידה למחסה משפרת באופן מדיד את אחידות הגודל וההישרדות. במערכות פריפיטון, שטח מצע נוסף (בדרך כלל 40–60% משטח פני הבריכה) מרחיב את בסיס הרעייה של הביופילם המשלים את המזון ומסייע בייצוב איכות המים. תכנון המצע כרוך בפשרות מפורשות: שטח פנים וגיאומטריה לכל בעל חיים, מרווחים למניעת דחיסת טריטוריה, חומר העמיד בפני פירוק ביולוגי, ונטל התחזוקה שהוא יוצר, מכיוון שמשטחי המצע עצמם צוברים זיהום ביולוגי וקרום אורגני הדורשים ניקוי או החלפה תקופתיים, ומצע מלוכלך יכול להפוך למאגר פתוגנים במקום להיות יתרון. בגידול צדפות, שאלת המצע מתמזגת בשיטת הגידול עצמה – הקולט, החבל או המגש הם המצע – בעוד שבמערכות סרטנים ודגי נוי, הוא נשאר קלט הנדסי מובהק עם השפעות ישירות על הישרדות, עבודת מיון ומתח.