ציות חברתי בשרשרות אספקה של פירות ים

ציות חברתי מכסה זכויות עובדים ותנאי עבודה לאורך כל שרשרת האספקה של פירות ים, מעובדי מדגרות וחוות ועד לצוות מפעלי עיבוד וצוותי כלי שיט המספקים דיג לצורך ייצור קמח דגים. הוא מתייחס לעבודת כפייה וסחר בבני אדם, עבודת ילדים, שכר ושעות עבודה, חופש התאגדות, בריאות ובטיחות, ודיור הולם, הנמדדים לפי תקנים כגון אמנות הליבה של ILO, SA8000, ביקורות SMETA, ומסגרת התראות היבוא של ה-FDA האמריקאי שיכולה לעצור מוצרים הקשורים לעבודת כפייה. תוכניות הסמכה משלבות מודולים חברתיים: ASC משתמשת ב-MarinTrust ובביקורות חברתיות בהנחיותיה, GlobalG.A.P. מציעה את תוסף GRASP לרווחת העובדים, ו-BAP כוללת קריטריונים לבטיחות עובדים בכל שלב בשרשרת. עקיבות היא מנוף האכיפה: קונים דורשים יותר ויותר שתנאי העבודה יאומתו ברמת הישות המייצרת בפועל, ולא רק בחברה המייצאת, מכיוון ששרשרות פירות הים הארוכות ורב-מדינתיות הסתירו היסטורית ניצול עובדים במיקור חוץ. עבור יצרנים תואמים, ביקורת חברתית מתועדת מגנה על גישה לשוק, במיוחד לקמעונאות בארה"ב ובאיחוד האירופי, שם איסורי יבוא במסגרת צווי מניעה או חוקי בדיקת נאותות של זכויות אדם תאגידיות הופכים את הציות החברתי לנושא של 'רישיון לפעול' ולא לצדקה וולונטרית.