תקני כיול לבדיקות איכות מים (תמיסות ייחוס מאושרות)
תמיסות ייחוס מאושרות, שהן תקנים כימיים המיוצרים ומאומתים לריכוז או ערך ידוע ומתועד במדויק, הניתנים למעקב אחר תקן מדידה מוכר, מספקות את בסיס הכיול שעליו מסתמך כל חיישן איכות מים הנדון במילון מונחים זה – pH, חמצן מומס, מוליכות, חיישני יונים ספציפיים – לצורך הפקת קריאות מדויקות. חיישן המכויל כנגד תמיסת ייחוס לא מדויקת או שפג תוקפה יפיק קריאות מוטות באופן שיטתי, שעלולות להיראות סבירות לחלוטין למפעיל ללא דרך עצמאית לזהות את שגיאת הכיול הבסיסית, מבלי לאמת בנפרד את דיוקה המתמשך של תמיסת הייחוס עצמה. חיי מדף ורגישות לתנאי אחסון של תמיסות ייחוס פירושם שריכוז התמיסה המסומן, שהיה מדויק בעת הייצור, עלול לסטות אם התמיסה מאוחסנת באופן לא נכון, נחשפת לזיהום, או משמשת לאחר תאריך התפוגה הנקוב שלה. לכן, טיפול וניהול מלאי של תמיסות ייחוס – בדיקת תאריכי תפוגה, אחסון אטום נכון – הם משמעת בקרת איכות הכרחית בפני עצמה, במקום להניח שכל בקבוק של תמיסת כיול נשאר מדויק ללא הגבלת זמן רק בגלל שהוא מסומן בערך ריכוז ספציפי. כיול רב-נקודתי, המאמת את תגובת החיישן כנגד לפחות שתי נקודות ייחוס, ובאופן אידיאלי יותר, המשתרעות על פני טווח הערכים שהחיישן ימדוד בפועל, מניב בדרך כלל כיול אמין יותר מכיול חד-נקודתי בלבד. זאת מכיוון שתגובת החיישן יכולה להיות לא ליניארית או לסטות באופן שונה בנקודות שונות בטווח המדידה שלו, מה שאומר שכיול חד-נקודתי עלול להותיר אי-דיוק משמעותי בערכי מדידה המרוחקים מנקודת כיול יחידה זו, גם אם הוא נראה מדויק בנקודה הספציפית ששימשה לכיול. תיעוד עקיבות, רישומים המראים איזה אצווה ספציפית של תמיסת ייחוס שימשה לאירוע כיול נתון, מתי, ומה הייתה תוצאת הכיול שהתקבלה, תומך הן בהבטחת איכות שגרתית והן, במקרה הצורך, בביקורת הסמכה או בתיעוד תאימות רגולטורית הדורשים הוכחה ניתנת להדגמה שציוד מדידת איכות מים מתוחזק לפי תקן דיוק מתועד וניתן לאימות, במקום להסתמך על נוהג כיול בלתי מתועד ובלתי פורמלי שלא ניתן לאמת בדיעבד אם דיוק המדידה מוטל בספק מאוחר יותר.
