תקני ייחוס ועקומות כיול
תקן ייחוס הוא חומר בעל הרכב או ריכוז ידועים ומאושרים במדויק, המשמש לכיול מכשיר אנליטי או לאימות שיטת בדיקה. עקומת כיול היא הקשר הגרפי בין סדרת תקני ייחוס בריכוזים ידועים לבין תגובת האות הנמדדת של המכשיר לכל אחד מהם, שבה המכשיר משתמש לאחר מכן כדי להמיר אות גולמי מדגימה לא ידועה לערך ריכוז מדווח. מהימנות כל תוצאת מעבדה כמותית נשענת בסופו של דבר על איכות תקני הייחוס שלה: חומר ייחוס מאושר מגוף תקנים מוסמך נושא תיעוד של עקיבות וערכי אי-ודאות, בעוד שתקן ייחוס לא מאופיין או שפג תוקפו מציג מקור שגיאה המתפשט לכל תוצאת דגימה המכוינת כנגדו, מבלי שיהיה בהכרח גלוי במספר הסופי המדווח. עקומות כיול חייבות לכסות את טווח הריכוזים הצפוי בפועל בדגימות אמיתיות, ומדידת דגימה לא ידועה שערכה האמיתי נופל מחוץ לטווח המכויָל של העקומה (אקסטרפולציה מעבר לתקן הייחוס הגבוה או הנמוך ביותר ששימש) מפיקה תוצאה בעלת מהימנות נמוכה באופן מהותי מזו הנופלת בטווח המאומת. זו הסיבה שנוהלי מעבדה מציינים בדרך כלל דילול דגימה שחורגת מהטווח ובדיקה חוזרת, במקום דיווח על ערך אקסטרפולטיבי. אימות תקופתי שעקומת כיול נשארת תקפה, הרצה חוזרת של תקני ייחוס ואישור שתגובת המכשיר לא נסחפה מאז שהעקומה נקבעה, הוא בקרת המשך נדרשת, ולא שלב הגדרה חד-פעמי, במיוחד עבור מכשירים המשמשים ברציפות על פני אצוות דגימות רבות.
