בריכת שיקוע

בריכת שיקוע (או אגן שיקוע) היא מבנה לטיפול בשפכים בעל צריכת אנרגיה נמוכה, המאט את זרימת הפסולת מהחווה מספיק כדי לאפשר לחלקיקים מרחפים לשקוע בכוח הכבידה לפני שהמים מוזרמים או עוברים לטיפול נוסף. זוהי בדרך כלל השלב הראשון והזול ביותר בשרשרת הטיפול, בדיוק מכיוון שהיא מסירה את רוב העומס – לעיתים קרובות 50-80% מהמוצקים הנכנסים – ללא כל אנרגיה או חומרים מתכלים. התכנון מתמקד בזמן שהייה ובעומס פני שטח: זמן שהייה הידראולי של כשעתיים עד שש שעות וקצב גלישה נמוך מאפשרים אפילו לחלקיקים אורגניים עדינים לשקוע, בעוד ש'קיצור דרך' (מעבר מים ישירות מהכניסה ליציאה) הוא הכשל הקלאסי שגורם לבריכה להיראות מספקת על הנייר אך לתפקד בצורה גרועה בפועל; מחיצות ומבני פיזור כניסה הם הפתרון הסטנדרטי. מכיוון שהבוצה השקועה היא אורגנית ודורשת חמצן, יש להסיר מוצקים שהצטברו באופן תקופתי – מדי שנה או כל כמה שנים – אחרת נפח הבריכה האפקטיבי יצטמצם, זמן השהייה יירד, והבריכה תשחרר מחדש חומרים מזינים ותהפוך לאנאירובית, ובכך תהפוך למקור זיהום במקום מלכודת עבורו. בריכות שיקוע משתלבות באופן טבעי עם טיפול במורד הזרם כגון ביצות מלאכותיות או סינון מכני, והבוצה שנלכדה בהן ניתנת לייבוש ושימוש חוזר כדשן או כמשפר קרקע, מה שהופך עלות סילוק לערך תוצר לוואי צנוע.