טיפול בקולחים
טיפול בקולחים בחקלאות ימית הוא תהליך טיפול בשפכים של חוות גידול (מוצקים שוקעים, מוצקים מרחפים, חומרי הזנה מומסים כמו חנקן וזרחן, וכימיקלים שיוריים) לפני שחרורם למקווי מים קולטים. מערכות טיפול קונבנציונליות פועלות באותה לוגיקה כמו מתקנים עירוניים: מוצקים שוקעים בבריכות שיקוע או מוסרים באמצעות מסננים מכניים, עומסים מומסים וחלקיקים עדינים מופחתים בביצות מלאכותיות, בריכות אצות או כורים דניטריפיקטוריים, וליטוש סופי עשוי לכלול חיטוי. היתרים רגולטוריים קובעים בדרך כלל מגבלות ריכוז או עומס עבור מוצקים מרחפים כלליים וזרחן כללי, כך שמניע התכנון הוא בדרך כלל עומס ההזנה של החווה ולא נפח המים. טיפול מתוכנן היטב יכול להסיר 80-95% מהמוצקים השוקעים וחלק גדול מהזרחן החלקיקי, בעוד שחנקן מומס קשה ויקר יותר ללכידה. טיפול בקולחים מגן על אספקת המים של החווה עצמה, שומר על רישיון ההפעלה שלה, ובאופן הולך וגובר מעצב את תכנון האתר: חוות באגני ניקוז רגישים משלבות ניקוז ושימוש חוזר בבוצה, מכיוון שבוצה עשירה בחומרי הזנה מוסדרת יותר ויותר כפסולת ולא כפליטה מדוללת.
