גירודקטילוס ודקטילוגירוס (תולעים שטוחות)
גירודקטילוס ודקטילוגירוס הם תולעים שטוחות חד-פונדקאיות (מונוגניות), המכונות בדרך כלל תולעי זימים ועור, והן מהטפילים הנפוצים והמזיקים ביותר לדגים בחקלאות מים מתוקים. מיני דקטילוגירוס חיים בעיקר על הזימים, בעוד שמיני גירודקטילוס נצמדים לעור ולסנפירים; שניהם נאחזים באמצעות אופיסהפטור (opisthaptor) בעל קרסים וניזונים מתאי אפיתל ומדם. הם נבדלים ביולוגית באופן הרבייה: דקטילוגירוס מטיל ביצים, בעוד שגירודקטילוס יולד צאצאים חיים שכבר נושאים עוברים מתפתחים, מה שמאפשר גידול אוכלוסייה מהיר על פונדקאי יחיד. ההדבקה מתבטאת באמצעות מכסי זימים מורחבים, תנועת מכסי זימים מהירה, 'הבזקות' ושפשוף, ריר עודף וזימים חיוורים; נגיעות כבדה גורמת לאנמיה, קריסת סבילות להיפוקסיה ומוות, ואפיתל זימים פגוע פותח פתח למחלת זימים בקטריאלית. עבור מגדלים, תולעים אלו הן מס ייצור כרוני שעולה לאחר אכלוס, טיפול או הידרדרות באיכות המים. האבחון מתבצע באמצעות מיקרוסקופיה של משטחים לחים מגירודי זימים ועור. אפשרויות הטיפול כוללות פורמלין, אמבטיות מלח ואמבטיות פראזיקוונטל, עם טיפולים חוזרים המתוזמנים למחזורי בקיעת ביצים עבור דקטילוגירוס. ניהול ברמת הבריכה, כולל ייבוש בין גידולים ובקרת מאגרי חלזונות ודגי בר, מפחית את לחץ ההדבקה החוזרת.
