הסכם שקילות (הכרה במערכות בטיחות מזון)
הסכם שקילות הוא הכרה רשמית, בין ממשלות, שמערכת בקרת בטיחות המזון של מדינה מייצאת – תקניה הרגולטוריים, נוהלי הבדיקה שלה ויכולות המעבדה שלה כמכלול – משיגה את אותה רמת הגנה על בריאות הציבור כמו המערכת של המדינה המייבאת, גם אם הכללים והנהלים הספציפיים שונים בפרטיהם. הסכם זה מאפשר לסחר להתנהל במסלול אישור מפושט במקום לדרוש שכל מפעל יצוא בודד ייבדק ויאושר בנפרד על ידי פקחי המדינה המייבאת. זה שונה באופן מהותי ממדינה שפשוט רשומה כמאושרת למוצר ספציפי, מכיוון ששקילות פועלת ברמה הרגולטורית המערכתית; לאחר שהיא ניתנת, היא מכסה בדרך כלל קטגוריית מוצרים שלמה או את הפיקוח הרחב של הרשות המוסמכת של המדינה המייצאת, ומפחיתה את הנטל המנהלי של בדיקת כל מתקן בודד בנפרד. משא ומתן ותחזוקת שקילות הם משימה משמעותית עבור הרשות הרגולטורית של מדינה מייצאת, הדורשת מערכות בקרה מוכחות וניתנות לביקורת, יכולת תגובה והיסטוריית אכיפה הניתנות להשוואה לסטנדרטים של המדינה המייבאת. שקילות יכולה להיות מושעית או מבוטלת אם ביקורות תקופתיות של המדינה המייבאת ימצאו שביצועי המערכת המייצאת בפועל סטו מהותית ממה שהוכר במקור. עבור יצואנים, פעולה במסגרת הסדר שקילות פירושה בדרך כלל עמידה בדרישות הרגולטוריות המקומיות של מדינתם (שאותן המדינה המייבאת כבר קיבלה כשקולות) במקום הצורך לעמוד בנפרד בכל פרטי הרגולציה המקומית של המדינה המייבאת, מה שמפשט משמעותית את העמידה בתקנות בהשוואה לשווקים ללא הסכם כזה.
