פוספוליפידים ולציטין

פוספוליפידים – פוספטידילכולין, פוספטידילאינוזיטול, פוספטידילאתנולאמין – הם ליפידים קוטביים המשמשים כמתחלבים, אבני בניין לממברנות, ומבשרי ליפופרוטאינים, והם דרישה תזונתית מובהקת בשלבי חיים מוקדמים. זחלי דגים ושרימפס, שתפוקת מלחי המרה במעי שלהם אינה בשלה או מוגבלת, דורשים פוספוליפידים תזונתיים בשיעור של כ-1-3% מהמזון; חסרים בזחלים מתבטאים בהצטברות טיפות שומן דמויות סטטוזיס במעי ובכבד, גדילה ירודה ותמותה מוגברת, בעוד ששרימפס שניזונים ללא פוספוליפידים מראים גדילה מופחתת ובעיות התנשלות של קונכייה רכה. השלמה מסחרית משתמשת בלציטין, בדרך כלל לציטין סויה מופשט שמן, או, עבור מזונות זחלים ימיים מובחרים, לציטין ימי מקריל, דיונון או חלמון ביצה, במינון של 1-5% בהתאם לשלב. לציטינים מופשטי שמן והידרוליזים (ליזופוספוליפידים) בעלי פיזור עדיף ונספגים ללא יצירת מיצלות תלויות מרה מלאה, מה שהופך אותם לצורות המועדפות במזונות זחלים. פוספוליפידים גם פועלים בסינרגיה עם כולסטרול בתזונת שרימפס ועם DHA בהתפתחות המוח והעיניים. מפרטי איכות כוללים שבר בלתי מסיס באצטון (AI) כמבחן לציטין, ערך פרוקסיד, ערך חומצה, ושאריות חומרי הדברה למקורות צמחיים. במזונות מיקרו-חלקיקיים במדגרות ובתחליבי העשרה של ארטמיה, תכולת הפוספוליפידים היא פרמטר תכנון עיקרי לצד יחס DHA/EPA.