קמח סויה במזון מים
קמח סויה (SBM) הוא מקור החלבון הצמחי הנפוץ ביותר במזון מים מסחרי, המיוצר על ידי מיצוי שמן באמצעות ממס מפולי סויה מופרדים משומן; מוצרים טיפוסיים מכילים 44-48% חלבון גולמי, כ-0.5-2% שומן שיורי, ו-5-7% סיבים. במזון דגים, הוא מוגבל בדרך כלל ל-15-35% מהפורמולה, בהתאם לסבילות המין, מכיוון שהוא מכיל מעכבי טריפסין רגישים לחום, חומצה פיטית (הקושרת זרחן), סאפונינים, וגלובולינים אלרגניים הפוגעים בשלמות המעי במינים רגישים כמו סלמונידים בשלבים מוקדמים ודגי ים. קלייה נכונה הורסת את מעכבי הטריפסין, ולכן קמח מעובד בחסר או ביתר מהווה סיכון איכותי ממשי. SBM מחליף קמח דגים בעיקר בשל מחיר ונפח, אך תזונות עשירות ב-SBM דורשות תוספת מתיונין וליזין, זרחן זמין (פיטאז), ולעיתים קרובות חומרי משיכה כדי לשמור על צריכה וגדילה רצויות. מדדי רכישה מרכזיים הם תכולת חלבון, פעילות אוראז, מסיסות חלבון באשלגן הידרוקסיד, וערך פרוקסיד. הוא ניצב לצד תרכיז חלבון סויה וקמח לפתית/קנולה כעמודי התווך העיקריים של אסטרטגיות החלפת קמח דגים, ושיעור הכללתו הוא אחד המנופים הגדולים ביותר בניסוח בעלות מינימלית.
