יסודות גידול סרטני נהרות

חקלאות סרטני נהרות מתמקדת במספר מינים עמידים – סרטן נהרות אדום (Procambarus clarkii), סרטן נהרות לבן (P. zonangulus), ובאירופה ובאוסטרליה ה'יאבי' (Cherax destructor) וה'מרון' (Cherax tenuimanus) – המגודלים בבריכות עפר רדודות בגודל 0.1 עד 2 ha ובעומק 20 עד 60 ס"מ. הגידול הוא בעיקר אקסטנסיבי: צעירים או נקבות נושאות ביצים מאוכלסים בצפיפות של 10 עד 50 למטר מרובע, והיבול מתבסס על צמחי מרעה נטועים (קש אורז, חציר או גידולי מרעה מיוחדים), מזון משלים ופרודוקטיביות טבעית, עם תשואות של 0.5 עד 3 t/ha. סבילות איכות המים רחבה – חמצן מומס מעל 3 עד 4 mg/L, pH 6.5 עד 8.5, ומים קשים עשירים בסידן לשלמות השריון – אך חום מעל 32 °C וחמצן נמוך בלילה במהלך הקיץ גורמים לתמותה ולהתנהגות זחילה מחוץ למים. הקציר מתבצע באמצעות מלכודות פיתיון (מלכודות 'טראפי' או מלכודות פירמידה) הנבדקות מדי יום, מה שמאפשר שיווק סלקטיבי לפי גודל, בעונה, לאורך מספר חודשים, בתוספת קציר ניקוז סופי. מנופי הניהול העיקריים הם זמינות מזון, שליטה בטורפים ומתחרים (מינים פולשים ודגי בר), איכות האכלוס, ועיבוד חליפין בין יבולים כדי לשבור מחזורי פתוגנים ומזיקים. סרטני נהרות סובלים צפיפות ודיאטות באיכות נמוכה, מה שהופך אותם בין הסרטנים הזולים ביותר לגידול, עם מסורת חזקה של גידול כפול של אורז בתוספת סרטני נהרות בשדות אורז סיניים.