כיול ותחזוקה של חיישן חמצן מומס

כיול חיישן חמצן מומס הוא הליך תקופתי המיישר את קריאות חיישן החמצן המומס (DO) עם ערכי ייחוס ידועים, בדרך כלל נקודת אפס מתמיסת נתרן סולפיט (0% רוויה) ובדיקת שיפוע מול אוויר רווי מים ב-100%. חיישנים פולרוגרפיים וגלווניים דורשים גם החלפה תקופתית של האלקטרוליט והממברנות שלהם, בעוד שחיישנים אופטיים דורשים בעיקר אימות מול אוויר וכיול מחדש מדי פעם של מכסה החישה. בפועל בחווה, חיישן לא מכויל יכול לסטות ב-10-20% מהערך האמיתי, דבר מסוכן מכיוון שהחלטות חמצן מתקבלות בטווחים צרים: רוב הדגים מראים סימני מצוקה מתחת ל-60-70% רוויה, והיפוקסיה קטלנית יכולה להתפתח תוך שעות בלילה חם כאשר נשימת אצות צורכת חמצן בבריכות. יש לבצע כיול שבועי עבור חיישנים קריטיים ומיד לאחר החלפת ממברנות, ניקוי או קריאות חשודות. תיעוד מסודר של תחזוקת חיישנים יוצר גם נתונים היסטוריים אמינים, החיוניים לאלגוריתמי הזנה ולספי התרעה מוקדמת. מפעילים צריכים לתעד כל כיול עם תאריך, ערכי ייחוס וסטייה, ולהוציא משימוש חיישנים שסטייתם עולה על כ-5% לאחר תיקון.