אנטרוציטוזואון הפטופנאי (EHP)

EHP הוא טפיל מיקרוספורידיאני של שרימפס פנאידי, Enterocytozoon hepatopenaei, המדביק את תאי האפיתל של צינוריות ההפטופנקראס. בניגוד למחלות ויראליות חריפות, EHP אינו גורם לתמותה דרמטית; במקום זאת, הוא פוגע בהדרגה בבלוטת העיכול, מפחית את ספיגת החומרים המזינים וגורם לגדילה איטית כרונית, לגדלים משתנים מאוד בתוך קבוצה, ולקונכיות רכות ודקות. שרימפס נגועים אוכלים אך אינם ממירים מזון ביעילות, כך שיחס המרת המזון מתדרדר והגידולים אינם מגיעים לגודל שוק במועד. דיכוי גדילה של 20 עד 50 אחוזים מדווח בדרך כלל בבריכות נגועות. הטפיל מועבר אנכית דרך דגי רבייה נגועים ואופקית דרך צואה וקניבליזם, והנבגים שלו עמידים ביותר, שורדים ייבוש וחיטוי בריכות סטנדרטי. עבור מגדלים, EHP היא מחלה חמקמקה הפוגעת ברווחיות: הגידול נראה חי וניזון אך מתפקד בחסר מבחינה כלכלית. הבקרה מתמקדת בזרעים מאושרים נקיים מפתוגנים ספציפיים, בדיקות PCR קפדניות של דגי רבייה, הימנעות ממזונות חיים טריים או לא מטופלים שעלולים לשאת נבגים, וייבוש, סיוד וחיטוי מלאים בין מחזורים. מכיוון שאין טיפול קיים והנבגים נשארים, הרחקה היא האסטרטגיה היעילה היחידה, מה שהופך את הביטחון הביולוגי ברמת המדגרה לקו ההגנה הראשון בניהול EHP.