הבשלת גונדות

הבשלת גונדות היא התפתחות עונתית או מושרית של השחלות או האשכים בדגי רבייה ממצב מנוחה לא בשל, דרך ויטלוגנזה (vitellogenesis) או ספרמטוגנזה (spermatogenesis), ועד למוכנות מלאה של הגמטות להטלה. בדגים המטילים עונתית, כמו סלמוניים, ההבשלה מסונכרנת על ידי פוטופריוד (photoperiod) וטמפרטורה, ומדגרות מתמרנות רמזים אלו כדי להזיז או לדחוס את לוח הזמנים של ההטלה; בדגים המטילים מספר פעמים, כמו דניס ולברק, ההבשלה מנוטרת באמצעות קוטר ביופסיית ביצית (400-700 מיקרומטר מסווגים שלבי הבשלה) וסולמות דירוג. התהליך דורש אנרגיה רבה: תזונת דגי הרבייה חייבת לספק רמות גבוהות של חומצות שומן רב בלתי רוויות (DHA, EPA) וויטמינים E ו-C, אחרת איכות הביצים, שיעור ההפריה ושיעור הבקיעה ייפגעו. הבשלה מוקדמת בדגים מבויתים המוחזקים בטמפרטורה גבוהה או בתזונה עשירה היא בעיה חוזרת ונשנית מכיוון שהיא מסיטה אנרגיה מהגדילה, ובסלמון, מייצרת דגי גרילס (grilse) קטנים ובאיכות ירודה. מצב ההבשלה מכתיב החלטות לגבי השראה הורמונלית: הזרקה של LHRHa או גונדוטרופין כוריוני אנושי מתוזמנת לשלב הביצית, והשראה שאינה מתוזמנת כראוי מניבה ביצים באיכות ירודה. בקרת הבשלה אמינה היא הבסיס לכל אסטרטגיה לאספקת זרעים (דגיגים) לאורך כל השנה.