מטמורפוזה של הליבוט ודגי סולית

מטמורפוזה של דגי סולית היא מעבר התפתחותי דרמטי שבו זחל סימטרי משנה את צורתו לצעיר א-סימטרי השוכב על צד אחד של גופו, כאשר עין אחת נודדת על פני הגולגולת כדי להצטרף לשנייה בצד העליון. בהליבוט אטלנטי זה מתרחש סביב 50-80 ימים לאחר הבקיעה בטמפרטורה של 10-12 מעלות צלזיוס, מאוחר יותר מאשר ברוב דגי הים המגודלים, ובטרבוט סביב 20-30 ימים. התהליך תובעני מבחינה תזונתית ומועד לטעויות: כשל בנדידת העין או התיישבות לא מלאה גורמים להפרעות פיגמנטציה ולצעירים שאינם ברי קיימא או בעלי ערך נמוך. תזונה היא מכרעת - זחלים שניזונו מתזונות רוטיפר וארטמיה החסרות ב-DHA ובפוספוליפידים מראים שיעורי עיוותים גבוהים, וזו הסיבה שבגללה גידול הליבוט הסתמך היסטורית על תזונות עשירות בקופפודים ונשאר אחת הסיבות העיקריות לפיתוח טכנולוגיית ייצור קופפודים. גם סביבת המיכל חשובה: מצע תחתית, כיוון אור וזרימת מים משפיעים על התנהגות ההתיישבות ועל פיגמנטציית העור, וזחלי דגי סולית רגישים לחלקיקים מרחפים המגרים את העור המתיישב. ההשפעה המסחרית ישירה: שיעורי עיוותים מעל 20-30 אחוז הופכים את הייצור ללא כלכלי, ולכן מדגרות מדרגות את נדידת העין והפיגמנטציה בהתיישבות כאינדיקטורים מרכזיים לאיכות לצד אורך ומשקל, והגמילה מתוזמנת לשלב שלאחר המטמורפוזה כאשר מערכת העיכול עברה שינוי מלא להאכלה בנתית.