מגע אוזון ובקרת רדוקס

טיפול באוזון בחקלאות ימית ממונן ומאומת באמצעות פוטנציאל חמצון-חיזור (ORP, הנמדד ב-mV), כאשר ערכי רדוקס יעד הם בדרך כלל 250–300 mV לבקרת חיידקים במערכות מי ים ו-300–350 mV כאשר נדרש חיטוי אגרסיבי של מים ממוחזרים. מכיוון שאוזון מתפרק תוך דקות, מערכות יעילות מספקות תא מגע אמיתי המעניק זמן שהייה של 2–5 דקות בריכוז השיורי הממוקד, ולא רק הזרקה בכניסת המשאבה. ORP הוא המדד המעשי לאוזון מומס: ב-300 mV במי ים בריכוז מלא, שארית האוזון המיידית היא בדרך כלל מתחת ל-0.1 mg/L, אך חמצון חומרים אורגניים ומיקרו-פלוקולציה של חלקיקים עדינים עדיין מתרחשים. מינון יתר מסוכן: שאריות מעל כ-0.02–0.05 mg/L הנכנסות למיכלי דגים פוגעות בזימים תוך שעות, ולכן יש לקבוע את גודל תאי המגע כך שיצרכו את המינון המלא, לעיתים קרובות ואחריהם מלטש פחם פעיל או עמודת דה-גזציה ושלב השמדת UV. אוזון גם מסיר חמצן מומס מעמודת המים במהלך הפירוק, ולכן אוורור לאחר המגע חיוני. חוות צריכות לתעד ORP באופן רציף, לכייל בדיקות שבועיות מול תמיסות סטנדרטיות, ולטפל בירידות ORP פתאומיות כאות לעלייה בעומס אורגני ולא ככשל בבדיקה. כאשר הוא מופעל נכון, אוזון משפר את צלילות המים, מוריד את הדרישה הביוכימית לחמצן, ומפחית באופן חד את לחץ הפתוגנים על דגים.