אמבטיות מלח וטיפול בהלם אוסמוטי

אמבטיות מלח מנצלות את מפל הריכוזים האוסמוטי בין נוזלי גוף הדגים למים הסובבים אותם כדי להסיר טפילים ולהפחית לחץ. דגי מים מתוקים המוחזקים באמבט נתרן כלורי בריכוז 1–3% (10–30 גרם/ליטר) למשך 5–30 דקות חווים שינוי שרבים מטפילי המים המתוקים, במיוחד Ichthyophthirius ו-Trichodina, אינם יכולים לסבול; דגים ימיים המועברים בפתאומיות למים מתוקים (אמבט 0% למשך 3–10 דקות) עוברים הלם הפוך, ההורג פרוטוזואות ימיות כמו Cryptocaryon ו-Amyloodinium, בעוד שרוב דגי הגרם הימיים שורדים חשיפה קצרה. אותו מפל ריכוזים מסביר מדוע מלח בריכוז 0.5–1% משמש באופן רציף במערכות מים מתוקים לתמיכה באוסמורגולציה במהלך טיפול, הובלה או חשיפה לניטריט: כלוריד מוגבר חוסם באופן תחרותי את ספיגת הניטריט דרך הזימים, ובכך מפחית ישירות את הסיכון למטהמוגלובינמיה. כללי מפתח: יש להמיס את המלח במלואו ולאוורר, להתאים את טמפרטורת האמבט וה-pH למי המקור, ולעולם לא לחרוג מסבילות הדגים, לאחר בדיקה ראשונית על קבוצת מדגם קטנה. מינים שונים מציגים סבילות רחבה; סלמוניים סובלים אמבטיות קצרות בריכוז 3%, בעוד שרבים מהקרפיוניים והזחלים רגישים הרבה יותר. לאחר כל טיפול בהלם אוסמוטי, יש להחזיר את הדגים למי המערכת בהדרגה אם המליחות שונה ביותר מ-5 גרם/ליטר כדי למנוע עקה אוסמוטית קטלנית. מי האמבט צריכים להיות מוזרמים הרחק מיחידות הגידול, שכן טפילים ששורדים ונכנסים מחדש למערכת מבטלים את הטיפול.