מליחות

מליחות היא ריכוז המלחים האי-אורגניים המומסים במים, המבוטא בפועל בחלקים לאלף (ppt) או בסולם המליחות המעשי חסר הממדים (PSU): מים מתוקים מתחת לכ-0.5 ppt, מים מליחים בערך 0.5-30 ppt, ומי ים מלאים בסביבות 33-37 ppt. המליחות קובעת תחילה מה ניתן לגדל היכן – מינים ימיים כמו בס, דניס ושרימפס במי ים מלאים או כמעט מלאים, מיני מים מתוקים כמו קרפיון ואמנון במים פנימיים – ולאחר מכן מעצבת את הפיזיולוגיה, שכן כל בעל חיים מוציא אנרגיה באופן מתמיד כדי לשמור על ריכוזי יונים פנימיים כנגד הסביבה. המליחות גם מקיימת אינטראקציה כמעט עם כל פרמטר אחר של איכות המים: מסיסות החמצן יורדת ככל שהמליחות עולה (מים חמים ומלוחים מכילים את כמות החמצן הנמוכה ביותר), חלק האמוניה הלא-מיוננת הרעילה בתוך חנקן אמוניה כולל יורד עם המליחות, וגם חיץ הקרבונט והתנהגות פתוגנים (מיני Vibrio רבים וטפילי עור תלויים במליחות) משתנים איתה. מינים אורי-הליניים כמו אמנון, בס וסלמון סובלים טווחים רחבים, אך עדיין דורשים התאקלמות הדרגתית – תנודות פתאומיות של יותר מכמה ppt ביום גורמות להלם אוסמוטי. מגדלים מנצלים מליחות בכוונה: אמבטיות מלח מתונות (בסביבות 10-30 ppt) משמשות להרחקת טפילי מים מתוקים הסובלים מלח הרבה פחות מהפונדקאים שלהם, ומים מליחים משמשים אסטרטגית לניהול מחלות ולחץ אוסמוטי בשלבי חיים רגישים.