דיגום היסטופתולוגי (רמת חווה)

דיגום היסטופתולוגי ברמת החווה הוא איסוף, קיבוע והגשה של חתכי רקמה דקים, בדרך כלל זימים, כבד, כליה, טחול, מעי ולב, למעבדה אבחונית לבדיקה מיקרוסקופית של נזק תאי ורקמתי. טכניקה נכונה היא מכרעת: יש להסיר רקמות טריות, לחתוך אותן לעובי של לא יותר מ-5 מ"מ, ולקבע אותן תוך דקות בתמיסת פורמלין מבוקרת ניטרלית של עשרה אחוזים ביחס מקבע לרקמה של לפחות 10 ל-1, מכיוון שאוטוליזה הופכת את למלות הזימים לבלתי ניתנות לקריאה תוך שעה מהמוות. המעבדה משבצת, חותכת וצובעת דגימות, בדרך כלל עם המטוקסילין ואאוזין, ואז פתולוג מדרג נגעים כגון איחוי למלות זימים, ואקואוליזציה כבדית משומן או גליקוגן, ניוון טובולרי כלייתי, והסתננות תאי דלקת החושפים חשיפה כרונית ולא את האירועים החריפים שבדיקות דם מזהות. תכנון הדיגום חשוב: יש לבחור דגים גוססים וכנראה בריאים ממיכלים נגועים ולא נגועים, לתעד את איכות המים והיסטוריית ההאכלה, ולהגיש לפחות שלושה עד חמישה דגים לכל קבוצה. עבור המגדל, היסטופתולוגיה היא הכלי שעונה מה לא בסדר באופן כרוני עם מלאי שביצועיו יורדים שוב ושוב, מקשר נגעי זימים או כבד לבעיות ספציפיות באיכות המים או במזון, ומספק את הראיות שרגולטורים ומבקרי הסמכה דורשים לחקירות תמותה בלתי מוסברת.