קמח דם במזון מים

קמח דם הוא תוצר מעובד של דם בעלי חיים, מיובש בהתזה או באדים, בעיקר מבקר או חזירים. הוא מכיל 85-90% חלבון גולמי עם פרופיל חומצות אמינו עשיר במיוחד בליזין (לרוב 8-10% מהחלבון) אך כמעט חסר איזולאוצין ודל במתיונין – פרופיל המשמש כהשלמה מועילה לקמחי דגנים וזרעי שמן. העיכול של קמח דם מיובש בהתזה שעבר עיבוד טוב הוא גבוה, מעל 90% לחלבון. במזון מים הוא נכלל במינון מתון, לרוב 2-8%, בתזונה של מינים אוכלי כל וסרטנים (אמנון, שפמנון, קרפיון, שרימפס) בזכות תרומתו לליזין ותכונות הקשירה החזקות שלו המשפרות את עמידות הכופתיות במים. הכללה מוגזמת מדכאת את צריכת המזון במינים מסוימים עקב בעיות טעימות ועומס מינרלים גבוה (ברזל, נתרן). סיכוני איכות נובעים בעיקר מהעיבוד: קמחים כהים שחוממו יתר על המידה מראים זמינות ליזין מופחתת באופן ניכר ויש לבדוק אותם באמצעות ניתוח ליזין ריאקטיבי, בעוד ייבוש חלקי מדי מסכן בסלמונלה ועובש; רמות לחות מתחת ל-10% ורמות נמוכות של אמינים ביוגניים הן מפרטים סטנדרטיים. המעמד הרגולטורי משתנה: באיחוד האירופי, מוצרי דם מותרים רק ממקורות שאינם מעלי גירה ונכללים תחת כללי חלבון מן החי מעובד, בעוד שחלק מהשווקים מגבילים או אוסרים אותם לחלוטין. הוא לרוב תחרותי במחיר מול קמח דגים רק באופן אזורי, ליד ריכוזי בתי מטבחיים.