תשואת עיבוד ושיעורי התאוששות

תשואת עיבוד היא אחוז המשקל החי או העגול המתקבל כצורת מוצר מוגדרת, ושיעור ההתאוששות עוקב אחר שינוי אחוז זה דרך שלבי עיבוד עוקבים. תשואות סטנדרטיות מבוססות היטב: דג שלם מנוקה עם ראש בדרך כלל מחזיר 80-88 אחוז ממשקל עגול, דג מנוקה ללא ראש 55-70 אחוז, פילה ללא עור ועצמות 30-45 אחוז בהתאם למין (סלמון קרוב ל-50-60 אחוז, פנגסיוס או אמנון קרוב ל-30-38 אחוז), ובשר זנב שרימפס משרימפס שלם עם קליפה בערך 40-65 אחוז בהתאם לגודל והאם מבושל או נא. המשמעות הכלכלית ישירה: בתשואת פילה של 35 אחוז, כל ק"ג פילה נושא כמעט 3 ק"ג עלות דג חי, כך שמחיר הדג החי והתשואה יחד קובעים אם העיבוד מוסיף ערך או הורס אותו. ניהול ההתאוששות מתמקד בגיזום, פילטים שבורים, מי זיגוג המוספים למוצר קפוא (מוגבל חוקית, בדרך כלל 8-12 אחוז), וזיכוי מתוצרי לוואי מראשים, שלדים וקרביים הנמכרים לקמח דגים או שמן, שיכולים להחזיר מספר אחוזים מהערך הכולל. מפעילים מודדים התאוששות לפי משמרת ולפי קטגוריית גודל חומר גלם, מכיוון שדגים קטנים מאבדים באופן לא פרופורציונלי יותר בניקוי ובהסרת ראש. עבור החלטות בשער החווה, ידיעת התשואה של הקונה על כל קטגוריית גודל הופכת את דירוג השוק לאופטימיזציה אמיתית בשער החווה במקום השוואת מחיר לק"ג.