פיתוח חיסון אוטוגני (חיסון עצמי)
חיסון אוטוגני, המכונה לעיתים קרובות חיסון עצמי (autovaccine), מיוצר מזן פתוגן המבודד ישירות מהתפרצות מחלה ספציפית בחווה או באזור מסוים, מומת ומנוסח לחיסון המשמש באופן ספציפי באותה חווה או באוכלוסייה מקומית מוגדרת. זאת, בניגוד לשימוש בזן חיסון מסחרי גנרי שאולי אינו תואם באופן הדוק את זן הפתוגן הספציפי, ולעיתים שונה גנטית, המסתובב מקומית וגורם למחלה באותה חווה מסוימת. התאמת זן מקומי זו יכולה לספק הגנה יעילה יותר מחיסון מסחרי גנרי כאשר הפתוגן המסתובב מקומית התפצל מספיק מהזן שעבורו פותח במקור חיסון מסחרי, כך שההגנה הצולבת אינה שלמה. זהו חשש מתועד עבור מספר פתוגנים חיידקיים בדגים המציגים שונות גנטית ואנטיגנית משמעותית ברמת הזן באזורי חקלאות שונים. הטיפול הרגולטורי בחיסונים אוטוגניים שונה בדרך כלל, ולעיתים קרובות קל יותר, ממסלול האישור הביולוגי הווטרינרי המסחרי המלא הנדרש לחיסון המיועד למכירה ושימוש מסחרי נרחב על פני חוות ומיקומים רבים ושונים. זה משקף שיקול דעת רגולטורי שחיסון המיוצר ומשמש באותה אוכלוסייה ספציפית ומוגבלת נושא סיכונים ושיקולי שוק שונים ממוצר המשווק ומופץ באופן נרחב, אם כי המסגרת הרגולטורית והדרישות הספציפיות המסדירות את ייצור החיסונים האוטוגניים משתנות באופן ניכר בין תחומי שיפוט. הייצור מתרחש בדרך כלל במעבדה מיוחדת השומרת על היכולת לבודד, לאפיין ולנסח מוצר אוטוגני ספציפי לפתוגן בלוח זמנים מהיר יותר ממה שיידרש לפיתוח חיסון מסחרי מלא, מה שהופך גישה זו לבעלת ערך במיוחד לטיפול בבעיית מחלה מתפתחת או כבר מושרשת מקומית, שבה המתנה לחיסון מסחרי תואם שיעבור את כל מסלול האישור הרגולטורי הסטנדרטי תיקח זמן רב יותר ממה שחוות המתמודדות עם התפרצות פעילה ומתמשכת יכולות בדרך כלל להרשות לעצמן לחכות.
