קשיות כללית מול בסיסיות כללית

קשיות כללית ובסיסיות כללית הם שני הפרמטרים הכימיים של מים המבלבלים ביותר בחקלאות ימית, והבנה נכונה שלהם חיונית להחלטות מינון. קשיות מודדת את ריכוז הקטיונים הדו-ערכיים, בעיקר סידן (Ca2+) ומגנזיום (Mg2+), המבוטאים כ-mg/L CaCO3; היא משקפת את תכולת המינרלים במים ומשפיעה על אוסמורגולציה, התנשלות ושלמות קליפת הביצה. בסיסיות מודדת את יכולת המים לנטרל חומצה, שמקורה בביקרבונט, קרבונט והידרוקסיד, ומדווחת גם היא כ-mg/L CaCO3; היא מהווה את עתודת יציבות ה-pH ואת מקור הפחמן לחיידקים מחנקנים. מי גידול אידיאליים מכילים את שניהם: בסיסיות מעל 75-100 mg/L ליציבות pH וניטריפיקציה, וקשיות בסדר גודל דומה, עם יחס Ca:Mg של כ-3-4:1 לפי מסה. מים יכולים להיות גבוהים באחד ונמוכים באחר, כמו מי באר בעלי בסיסיות נמוכה וקשיות גבוהה, או מים רכים בעלי בסיסיות גבוהה. חקלאים מודדים את שניהם באמצעות ערכות טיטרציה. העלאת בסיסיות דורשת סודיום ביקרבונט; העלאת קשיות דורשת סידן כלורי או סיד חקלאי, ולכן בלבול בין השניים מוביל לטיפול בפרמטר הלא נכון.