מערכת גידול אקסטנסיבית

חקלאות ימית אקסטנסיבית היא גידול בריכות בדרישות נמוכות, המסתמכת כמעט לחלוטין על פרודוקטיביות טבעית, עם יבולים הנמוכים בדרך כלל מ-1-1.5 טון לדונם בשנה ומינימום הזנה, דישון או החלפת מים. הבריכות מאוכלסות בצפיפות נמוכה (לרוב 1,000-5,000 דגיגים לדונם) והחיות גדלות על ידי רעיית פלנקטון, אורגניזמים בנתוניים ודטריטוס; ההתערבויות העיקריות של החקלאי הן הכנת בריכה, סיוד, דישון ראשוני, ניהול מפלס מים ובקרת טורפים. דוגמאות קלאסיות כוללות גידול שרימפס אקסטנסיבי בצפיפות נמוכה בבריכות גאות ושפל או בריכות הניזונות ממי גשמים, קרפיונים בבריכות כפר מדושנות, דגי חלב בבריכות מלח, ומערכות אורז-דגים. היתרונות משכנעים במקומות שבהם ההון מוגבל: ההשקעה לדונם קטנה, עלויות התפעול מינימליות, אין צורך בעבודה מיומנת או בחשמל, והטביעת רגל האקולוגית לקילוגרם יכולה להיות נמוכה. הפשרות ברורות באותה מידה: היבולים בלתי צפויים, גודל הקציר משתנה מאוד, מחזורי הגידול ארוכים, ואפשרויות בקרת המחלות מוגבלות ברגע שמופיעות בעיות. מערכות אקסטנסיביות עדיין מספקות חלק גדול מהדגים המגודלים בעולם, במיוחד באזורים מתפתחים, והן מוערכות יותר ויותר בזכות ייצור מוסמך בעל השפעה נמוכה. ניתן להעלות את הפרודוקטיביות באופן הדרגתי על ידי שיפור איכות האכלוס, הכנת בריכה טובה יותר, אוורור צנוע והזנה מבוקרת, וכך חוות רבות עוברות לייצור חצי-אינטנסיבי.