חומצה פיטית ופיטאז

חומצה פיטית (אינוזיטול הקסאפוספט) היא צורת האגירה של זרחן בזרעי צמחים, המהווה בדרך כלל 1-2.5% מקמחי זרעי שמן ודגנים. היא קושרת זרחן, כמו גם סידן, אבץ, ברזל ומגנזיום, בצורה שבעלי חיים חד-קיבתיים, כולל דגים, אינם יכולים לספוג. השלכותיה כפולות: רוב הזרחן הצמחי (60-80%) מופרש ללא עיכול, והפיטאט גם קושר מינרלים ומפחית את עיכול החלבון על ידי קישור לאנזימי עיכול. פיטאז הוא אנזים הזנה (מתווסף ב-500-2000 FTU/ק"ג) המפרק פיטאט, ובדרך כלל משחרר 50-80% מהזרחן הקשור. עבור המגדל, היתרונות מוחשיים: שימוש בפיטאז מפחית את תוספת הזרחן האנאורגני, מוריד את פליטת הזרחן בקולחים ב-25-40% (מקלה ישירות על הלחץ הרגולטורי וסיכון האאוטרופיקציה), משפר את מינרליזציית העצם, ומפחית את עומס המינרלים על מערכת המים. מכיוון שרמות הפיטאט הגבוהות ביותר נמצאות בקמח סויה, לפתית וסובין חיטה, הפיטאז מספק את הערך הרב ביותר בתזונות עשירות בצמחים. יציבות בחום חשובה בבחירת מוצר: כבישת מזון ב-75-85 מעלות צלזיוס הורסת פיטאז לא מוגן, ולכן צורות יישום נוזליות יציבות בחום או לאחר כבישה הן סטנדרטיות במפעלי הזנה מודרניים.