טכניקת מים ירוקים (גידול זחלים)

טכניקת המים הירוקים מגדלת זחלי דגים במיכלים המוכתמים בכוונה באצות מיקרוסקופיות חיות, בדרך כלל Nannochloropsis, Isochrysis, או Tetraselmis בריכוז של 100,000 עד כמה מיליוני תאים למ"ל, במקום במים מסוננים צלולים. האצות משרתות ארבע פונקציות: הן מספקות טרף רקע וממריצות ייצור רוטיפרים המוספים ברציפות למערכת; הן מצלות ומרגיעות את הזחלים, מפחיתות מתח והיצמדות לדפנות; הן סופגות חנקן מומס ומווסתות את איכות המים בין החלפות מים; והן מתחרות ומדכאות חיידקים מזיקים, ומפחיתות באופן מדיד את לחץ הוויבריו בסביבת הזחלים. הפשרה היא אטימות: המגדל אינו יכול לראות את הזחלים, ולכן הערכת תמותה מסתמכת על דגימה, והאצות צורכות חמצן בלילה, מה שמחייב אוורור קפדני וניטור חמצן. מים ירוקים הם ברירת המחדל ברוב גידול זחלי דגים ימיים ברחבי העולם והם בעלי ערך במיוחד להזנה ראשונה, כאשר עכירות האצות משפרת את ניגודיות הטרף וקצבי הבליעה. היא מנוגדת למערכות מדגרות RAS במים צלולים, שבהן סינון מכני מסיר אצות וחיידקים מנוהלים באופן אינטנסיבי במקום זאת. חלק מהחוות משתמשות בשיטה היברידית, מפעילות מים ירוקים במשך 10-20 הימים הראשונים ולאחר מכן עוברות לתנאים אינטנסיביים צלולים לשלב הגמילה.