תוספת טאורין

טאורין הוא חומצת בטא-אמינו המכילה גופרית שדגים ושרימפס אינם יכולים לסנתז בכמות מספקת כאשר הם ניזונים מדיאטות דלות בקמח דגים; לטורפים ימיים (לברק, דניס, טורבוט, טונה כחולת סנפיר, ובמיוחד שרימפס) יש דרישות תזונתיות גבוהות בסדר גודל של 1-10 גרם/ק"ג מזון, בעוד שלמינים של מים מתוקים יש צרכים נמוכים יותר. כאשר תכולת קמח הדגים יורדת מתחת לכ-15-25%, מופיעים תסמיני חוסר בטאורין: ירידה בגדילה וביעילות המזון, תסמונת כבד ירוק בדניס הקשורה לפגיעה בצימוד חומצות מרה, קטרקט במינים מסוימים, וירידה בהישרדות זחלים. טאורין משלים הוא זול (כימיקל סחורתי מסינתזה כימית), יציב בחום בתהליך אקסטרוזיה, וכיום מוסף באופן שגרתי לדיאטות ימיות ושרימפס עשירות בחלבון צמחי בשיעור של 0.5-2 ק"ג לטון. הוא גם תומך בוויסות אוסמוטי, ייצוב קרומים, הגנה נוגדת חמצון, ויצירת מלחי מרה, כאשר האחרון הוא תפקידו הפיזיולוגי הקריטי ביותר בעיכול שומנים. ניתן להצהיר על טאורין סינתטי ככזה, אם כי רגולטורים בשווקים מסוימים מעדיפים מקורות שמקורם בתסיסה שאינם מהונדסים גנטית (non-GMO) למיצוב אורגני או פרימיום. בניסוח, איזון טאורין לצד מתיונין, ליזין ו-EPA/DHA הוא אחד מארבעת עמודי התווך של החלפת קמח דגים מוצלחת, ובדיקות טאורין בפלזמה או בכבד משמשות לביקורת מצב בדגי ייצור.