דגיג

דגיגים הם השלב המוקדם ביותר של דגים צעירים השוחים באופן חופשי, הנמשך מספיגת שק החלמון המלאה (כאשר הדג חייב להתחיל הזנה חיצונית) ועד לגודל של כ-2–3 ס''מ או מספר גרמים, לפני שהם עוברים לשלב האצבעון. זהו השלב המועד ביותר לתמותה בכל מחזור הייצור: זחלים עוברים מחלמון פנימי ללכידת טרף חי, הזימים ומערכת העיכול שלהם עדיין מתפתחים, ומערכת החיסון שלהם תמימה מבחינה תפקודית, ולכן שיעור ההישרדות הטיפוסי מההזנה הראשונה ועד לשלב הדגיג הוא רק 30–70% גם במדגרות מקצועיות. תזונת ההזנה הראשונה היא מכרעת – זחלי ים דורשים בדרך כלל טרף חי כגון רוטיפרים (למשך 5–15 ימים) ואחריהם נאופלי ארטמיה, בעוד שמיני מים מתוקים כמו אמנון וקרפיון יכולים לעיתים קרובות להתחיל ישירות עם פירורים עדינים – ואיכות המים חייבת להישמר בקפדנות (טמפרטורה ±0.5°C, אמוניה קרוב לאפס, הידרודינמיקה עדינה). דגיגים נספרים נפחית או על ידי שקילת דגימה ומאוחסנים בבריכות גידול בצפיפויות שיורדות מדי יום ככל שהם גדלים. עבור מפעיל המדגרה, ניהול שלב הדגיג – משטר הזנה, מיון ותברואה – קובע כמה אצבעונים בריאים המתקן יכול למכור; הפסדים בשלב זה אינם ניתנים לשחזור מאוחר יותר. הדגיג מקשר את המדגרה, גידול זחלים, מזון חי ואצבעונים לשרשרת הגידול המוקדם הרציפה.